ה התחיל כמו הרבה זומים: “עוד דקה מתחילים…”, מאות משתתפים על מיוט, והרבה התלהבות באוויר. אבל מהר מאוד התברר שזה לא עוד מפגש השראה — אלא פירוק לגורמים של הפקת סרטון עם AI בצורה הכי פרקטית שיש. צוות וידאו הד (VideoHead) סיפר בקצרה על הדרך שלהם מאז 2010, על אלפי פרויקטים, ועל המעבר מעולמות של פרומואים, פרסומות ואנימציה — לעבודה שמחברת בין יצירתיות קלאסית לכלים חדשים.
הקטע המעניין: אף אחד לא הציג את ה-AI כקסם שעושה הכול לבד. להפך — המסר היה חד: מי שרוצה תוצאה שנראית טוב ונשמעת אמינה, חייב להבין תהליך, לדעת ללחוץ נכון על הכלים, ובעיקר לדעת מתי לא להעמיס עליהם.
אגב אם אתם רוצים להפיק סרטון תדמית בבינה מלאכותית שנראה פרימיום, מדויק למותג ומביא תוצאות — צוות VIDEOHEAD כאן בשבילכם.
דברו איתנו עכשיו ב־03-5351847 ונשמח לבנות יחד את הקונספט ולהוציא את הסרטון שלכם לדרך.
תהליך עבודה של “פרסומת מאפס” — בשלבים ברורים
הדגמה אחת תפסה את כולם: יצירת פרסומת 30 שניות למותג אוכל לכלבים שהומצא במקום (“אומגה”). הרעיון היה להראות איך בונים מודעה שלמה כמעט בלי צילום, דרך פייפליין מסודר:
1) תסריט עם ChatGPT — אבל לא “תן לי רעיון”
הטריק הראשון היה להכריח את ChatGPT לעבוד מתוך תפקיד: “אתה קופירייטר שנון שיודע לכתוב פרסומות לרשת”. זה נשמע קטן, אבל זה משנה הכול — כי כל תשובה מגיעה מזווית מקצועית. ואז מגיע שלב חשוב: לא להיבהל כשהתוצר הראשון בנאלי. להפך — דוחפים: “אני רוצה רעיון שיבלוט”, “אל תסבך אותי בצילומים”, “תן לי משהו שאפשר להרים עם מחוללי וידאו AI”.
כאן נולד הכיוון שעבד: טסטמוניאלס של כלבים — כלב איש עסקים, כלב אופנוען, וכלבה רקדנית. כשזה קצת “מוזר” ומודע לעצמו, זה גם תופס תשומת לב וגם מסתדר טוב יותר עם מגבלות הריאליזם של הכלים.
2) דמויות/סטילס ב-Midjourney (מג’רני)
כדי לקבל תוצאה עקבית, הפרומפט חייב להיות מפורט ובאנגלית: סגנון, גזע/טיפוס, לבוש, סביבה, תאורה, אווירה. ככל שהדמות מוגדרת יותר — כך הסיכוי שהיא “תברח” לפרצוף אחר קטן. וגם פה: עושים כמה איטרציות. לפעמים 7 ניסיונות זה לגמרי הנורמה.
3) וידאו מהתמונה: Runway Gen-3
השלב הבא הוא להניע את הסטילס: תנועת מצלמה, פעולה, דינמיקה. טיפ חזק שעלה: כשיש אלמנטים שחייבים לזוז (כמו גלגל אופנוע) — אומרים את זה מפורשות בפרומפט. ועוד טיפ: לפעמים עדיף לא לכתוב “כלב” או “בן אדם” אם זה גורם למנוע “להמציא” דמות אחרת. מתארים סצנה בזהירות כדי לשמור עקביות.
4) דיבור והבעות: Act-One
כאן היה ה”וואו”: מקליטים את עצמכם מדברים, והמערכת מעבירה את הבעות הפנים לתמונה של הדמות. זה נותן אנימציית דיבור משכנעת יחסית, ואז אפשר לשדרג את הקול. וליצור סרטון תדמית
5) החלפת קול: ElevenLabs
כדי שהכלבים לא ידברו בקול שלכם, עוברים לכלי סאונד שמחליף טון ודמות קולית. בדוגמה שעלתה: לקחו קול של דמות מוכרת (כמו אריאל מ”בת הים הקטנה” בעברית) כייחוס סגנוני, והחליפו את הקריינות בהתאם.
6) עריכה וחיבור הכול
בסוף חייבים עריכה: פרימייר/כל תוכנה אחרת. נאמר גם שאפשר להשתמש בעורך אונליין שמרכז הרבה פעולות (כתוביות, קריינות אוטומטית, עריכה בסיסית) — אבל העיקרון נשאר: אין עדיין פתרון שמייתר עריכה לגמרי.
למה התוצרים לפעמים “נראים AI” ומה עושים עם זה
בשלב הזה נכנס קו חשוב מהמרצים: הרבה פרויקטים נראים שקופים — מזהים בשנייה שזה AI ומדלגים. הפתרון אינו עוד פילטר, אלא סיפור. כשיש קונספט ברור ו”ווייב” חזק, גם אם יש חוסר דיוק קטן, הצופה נשאר. בנוסף, הוזכר ש-Runway ואחרים עובדים עם מגבלות שמונעות “להשתגע”, ולכן תנועות מסוימות חוזרות על עצמן. כדי להתמודד:
-
מתחילים פעולה “באמצע” (ולא מאפס) כדי לקבל תנועה טבעית יותר
-
מוותרים על ריאליזם מוחלט ומעדיפים סגנון שמתאים לכלים
-
משאירים תמיד Plan B עם יכולות VFX/עריכה קלאסיות
הייבריד זה לא פשרה — זו השיטה
אחד המסרים החזקים: AI לא אומר זול. הוא אומר קצר יותר בתקשורת, יותר מהיר בפיתוח, ופחות תלוי יציאות צילום — אבל כדי להגיע לרמה גבוהה צריך אנשי מקצוע טובים, זמן, וטיפול. בפרויקטים מסוימים (כמו רכבים) חייבים מודלים מדויקים “אחד לאחד”, ושם תלת־ממד קלאסי עדיין מנצח.
כאן גם הופיע רעיון ה”סטופ־שופ” — פלטפורמה שמרכזת סטוריבורד→פריימים→תנועה→עריכה (הוזכרה עבודה בסגנון זה דרך לייטריקס בפרויקט גדול). היתרון: פחות מעבר בין כלים, פחות איבוד שליטה, יותר רצף יצירתי.
הטיפים הכי פרקטיים שתיקח/י כבר היום
-
כתוב/י פרומפטים באנגלית, עם תפקיד מוגדר ל-ChatGPT (“קופירייטר”, “במאי”, “עורך”).
-
עבד/י באיטרציות קצרות: רעיון → דמות → תנועה → דיבור → קול → עריכה.
-
כשמשהו לא מדויק — תקן/י בפוטושופ (Generative Fill) במקום לרוץ עוד 50 ג’ינרציות.
-
השתמש/י בכלי “מעבדה” (כמו Krea/Stable Diffusion) בשביל לחלץ אלמנט קטן מוצלח ולהדביק אותו בפרויקט.
-
להגדלה ל-4K: עבודה נכונה עם כלים כמו Topaz מתחילה מקובץ מקור נכון (לא “HD מלוכלך” שכבר נהרס).
-
אל תמכור/י ללקוח חלום בלי גיבוי: תמיד תכנן/ני דרך יציאה מקצועית אם ה-AI נתקע.
סיכום: הפקת פרסומת עם AI היא מקצוע — לא טריק
בשורה התחתונה, AI היא לא “לקצר דרך” אלא לבנות פייפליין חכם. מי שמבין קריאייטיב, יודע לספר סיפור, ומכיר את מגבלות הכלים — יכול להגיע לתוצרים שנראים פריים־טיים. ומי שמנסה “ללחוץ ג’נרט עד שייצא” — יתקע בבנאליות. העתיד שייך למי שמחבר בין שתי היכולות: קריאייטיב אנושי וסט כלים שמתרחב כל חודש.
אם תרצה, אני יכול להפוך את זה גם לגרסת וורדפרס “מוכן להדבקה” (HTML עם H2/H3), או לכתוב לזה 5 שאלות–תשובות + FAQ Schema ב-JSON-LD כמו שאתה אוהב.
אם אתם רוצים להפיק סרטון תדמית בבינה מלאכותית שנראה פרימיום, מדויק למותג ומביא תוצאות — צוות VIDEOHEAD כאן בשבילכם.
דברו איתנו עכשיו ב־03-5351847 ונשמח לבנות יחד את הקונספט ולהוציא את הסרטון שלכם לדרך.
מה הדבר הראשון שחייב להיות ברור בסרטון תדמית איכותי?
המסר המרכזי. תוך 5–10 שניות הצופה צריך להבין מי אתם, מה אתם עושים ולמה זה חשוב לו. אם זה לא ברור מהר, הוא פשוט ימשיך הלאה.
איך בונים סיפור שמחזיק את הצופה עד הסוף?
מבנה קצר וחכם: בעיה/צורך → פתרון → הוכחה (דוגמאות/תוצאות) → קריאה לפעולה. כשיש “מסע” ברור, הצופה נשאר לראות מה קורה.
ילו אלמנטים ויזואליים הופכים סרטון תדמית ל“פרימיום”?
צילום ותאורה נקיים, קומפוזיציה טובה, עריכה בקצב נכון, צבעוניות אחידה (Color), טיפוגרפיה/גרפיקה ברורה, ומיתוג עקבי (לוגו, צבעים, שפה).
עד כמה סאונד חשוב בסרטון תדמית?
קריטי. סאונד גרוע “מוריד” גם וידאו מצוין. קריינות/דיבור ברור, מוזיקה שמשרתת את המסר, ומיקס מאוזן הם הבדל בין סרטון חובבני לסרטון מקצועי.
מה גורם לסרטון תדמית גם לעבוד עסקית, לא רק להיראות יפה?
התאמה לקהל ולמטרה + CTA חד. הסרטון צריך לדבר בשפה של הלקוח, לענות על שאלות/התנגדויות, ולהוביל לפעולה אחת ברורה (השארת פרטים, שיחה, אתר, דמו).
