איך להימנע מהאזור שמרגיש לא נעים לצופה: בפרויקטי AI

אילן מסביר מהו Uncanny Valley (אנקני ואלי) — מושג שמתאר תופעה פסיכולוגית מוכרת:
ככל שדימוי דמוי־אדם נראה יותר אנושי, תחושת החיבה והנוחות שלנו כלפיו עולה. אבל רק עד נקודה מסוימת.

כשהדימוי מגיע ל־“כמעט אנושי”, משהו נשבר.
דווקא שם נוצרת תחושת אי־נוחות, קריפיות או ריחוק רגשי. זהו אזור ה־Uncanny Valley — המקום שבו הדמות נראית אמיתית, אבל “משהו בה לא יושב”.

בפרקטיקה, זה מוכר לנו מדוגמאות כמו:
זומבים, אנשים שנראים “חיים־מתים”, או וידאו AI שבו הבעות פנים, מבט או תנועה לא לגמרי מדויקים.
הבעיה אינה שהדמות לא ריאליסטית — אלא שהיא כמעט ריאליסטית.

בפרויקטים רגילים (שאינם אימה), זה אזור מסוכן במיוחד.
ברגע שהצופה מרגיש אי־נוחות, האמון נשבר. החיבור הרגשי נעלם, והפרויקט כולו “נופל” — גם אם הטכנולוגיה מרשימה.

המסקנה הפרקטית ברורה:
בפרויקטי AI חייבים לכוון לאזור שנראה מספיק אמיתי, אבל לא כזה שמפעיל תחושת אי־נוחות.
לפעמים עדיף סגנון מעט יותר סטייליסטי, מופשט או מרומז — מאשר ריאליזם כמעט־מושלם שמרגיש מוזר.

הצלחה בעבודה עם AI לא נמדדת בכמה זה “נראה אמיתי”,
אלא בכמה זה מרגיש נכון לצופה.

 אם אתם רוצים להפיק סרטון תדמית בבינה מלאכותית שנראה פרימיום, מדויק למותג ומביא תוצאות — צוות VIDEOHEAD כאן בשבילכם.
דברו איתנו עכשיו ב־03-5351847 ונשמח לבנות יחד את הקונספט ולהוציא את הסרטון שלכם לדרך.