עולם הפיננסים הוא “High Trust”: אנשים מפקידים אצלכם כסף, פרטיות, החלטות חיים. ולכן סרטון טוב בתחום הזה צריך לעשות שני דברים במקביל: להיות שיווקי ומניע לפעולה, אבל גם מדויק, מאוזן ולא מטעה. רגולטורים בעולם מדגישים שוב ושוב עקרונות כמו “הוגן ומאוזן”, “ברור ולא מטעה”, והחובה לא להשמיט מידע מהותי.
ניתן להתרשם מעמוד תיק העבודות שלנו בו ניתן מגוון סוגים של סרטים פיננסיים—השקות מוצרים, אינפוגרפיקה, סרטי הדרכה, ועוד (למשל עבודות עבור כלל, בנק לאומי, הבנק הבינלאומי, פספורטקארד, הרשות לניירות ערך ועוד).
דוגמא לסרטון תדמית בהפקת וידאו הד בתחום הפינסיים
למה סרטון תדמית פיננסי שונה מכל סרטון אחר?
בפיננסים, “סיפור טוב” לבדו לא מספיק. אתם עובדים בסביבה שבה:
-
טעות ניסוח קטנה יכולה להיחשב הטעיה (גם אם לא הייתה כוונה).
-
הבטחות ביצועים ו”תשואה” הן מוקד רגיש במיוחד.
-
הקשר/סייגים חשובים כמעט כמו ההבטחה עצמה (מי קהל היעד? באילו תנאים? מה הסיכון?).
לכן, סרטון פיננסי מוצלח הוא כזה שמייצר אמון דרך שקיפות, בהירות, ובנייה חכמה של המסר—ולא דרך “הייפ”.
דוגמא נוספת לסרטון תדמית בהפקת וידאו הד בתחום הפינסיים
על מה להיזהר במיוחד: 12 מוקשים נפוצים
1) הבטחות תשואה / ודאות
כל משפט בסגנון “מובטח”, “בלי סיכון”, “רווח קל”, “תוך X ימים” — מסוכן מאוד. בעולם ההשקעות/מסחר, רגולטורים דורשים תקשורת “הוגנת ומאוזנת” ושלא תשמיט עובדות מהותיות.
2) הצגת ביצועים (Performance) בלי הקשר
אם אתם מציגים גרפים, תשואות, “לקוח הרוויח”, “הפורטפוליו שלנו עשה X” — זה כבר עולם רגולטורי עם דרישות ספציפיות (דוגמה בולטת: כללי ה-SEC בארה״ב סביב פרסום ביצועים, דירוגי צד ג’ ועדויות)
3) המלצה שנשמעת כמו ייעוץ אישי
“זה מתאים לכולם”, “רק תעשו ככה” — בעייתי. ניסוח נכון הוא תיאורי: מה המוצר עושה, למי הוא מיועד, ומה צריך לבדוק/להבין לפני החלטה.
4) סייגים שמוסתרים ב״אותיות קטנות״
ב-UK, ה-FCA מדברת הרבה על עיקרון ה-fair, clear and not misleading ועל כך שאזהרות סיכון צריכות לתמוך בהבנה של הצרכן (ולא להיות סתם קלישאה)
5) שימוש במשפיענים/עדויות לקוח בלי מעטפת
“Finfluencers” זה אזור אכיפה חם: ה-FCA פרסמה על מבצע בינ״ל נגד קידומים לא חוקיים של משפיענים פיננסיים
וגם בארה״ב יש דגש על עמידה בדרישות סביב Testimonials/Endorsements.
6) “הרגולטור אישר אותנו” (כשזה לא מדויק)
גם אם אתם מפוקחים/מורשים—צריך להיזהר מהצגה שמייצרת תחושת “הכל בטוח כי המדינה אישרה”. זה ניסוח שיכול להטעות.
7) השוואות אגרסיביות למתחרים
“הכי זול”, “הכי משתלם”, “מס’ 1” — אם אין לכם ביסוס ברור ומתועד, זה עלול להסתבך.
8) מסרים “חדים” מדי למוצרים מורכבים
מסחר ממונף, נגזרים, קריפטו, הלוואות מורכבות—אלו דורשים איזון מסרים והסבר סיכון באופן שלא “מייפה” את המציאות. (גם הרגולטורים מדגישים חומרת הטעיה/השמטה.)
9) צילום מסכים עם מידע אישי
יתרת חשבון, פרטי לקוח, מספרי פוליסה, מס’ זהות—גם אם “טושטשו בעריכה”, עדיף לעבוד עם דאטה דמה ו-UI מדומה.
10) הבטחת “אישור מהיר”/“הלוואה מיידית”
אשראי והלוואות הם תחום רגיש; ב-UK למשל קיימת מסגרת תקשורת שחייבת להיות ברורה ולא מטעה.
11) “טריקים” של FOMO
“הזדמנות חד-פעמית”, “נשארו 3 מקומות להשקעה”, טיימרים אגרסיביים—בעולם הפיננסים זה יכול להיתפס כלא הוגן, במיוחד מול קהל ריטייל.
12) פרסום דיגיטלי שלא נספר כ״פרסום״
בישראל, עלה בשנים האחרונות דגש רגולטורי גם סביב תוכן דיגיטלי, אינטראקציות ושיתופים שיכולים להיחשב “פרסום” בהקשרים מסוימים (בדגש על תחום קרנות/ניהול כספים).
דוגמא נוספת לסרטון תדמית בהפקת וידאו הד בתחום הפינסיים
איך בונים סרטון תדמית פיננסי שמוכר — בלי להסתכן
1) מתחילים בהגדרה: מי הקהל ומה הפעולה?
-
לקוח קצה (Retail): צריך פשוט, מרגיע, שקוף.
-
B2B/משקיעים/שותפים: אפשר יותר עומק, מספרים, אך עם הקשר וסייגים.
-
שירות לקוחות/הדרכה: מיקוד ב-UX, צמצום עומס, דגש “איך עושים”.
2) נוסחת מסר שעובדת בפיננסים
במקום “בואו תרוויחו”, לכו על:
-
הבעיה (הכאבים: חוסר זמן, אי-ודאות, עומס ביורוקרטי)
-
הפתרון (מה המוצר עושה בפועל)
-
איך זה עובד (3 שלבים ויזואליים)
-
מה חשוב לדעת (סיכונים/תנאים/למי זה מתאים)
-
Call to Action (לבדיקה/שיחה/דמו/השארת פרטים)
- דוגמא נוספת לסרטון בהפקת וידאו הד
3) ויזואליה שמייצרת אמון
-
Motion Graphics נקי (אינפוגרפיקה, אייקונים, טיפוגרפיה) – מצוין כשאסור “להגזים” עם הבטחות.
-
צילום אנושי (נציג/מומחה) – טוב לבנקים/ביטוח כדי לחזק תחושת יציבות.
-
שילוב UI אמיתי או מודל UI – מעולה לאפליקציות פיננסיות, בתנאי שמקפידים על פרטיות.
צ’ק ליסט “אישור קומפליינס” לפני שעולים לאוויר
-
האם יש טענה שעלולה להתפרש כהבטחת תשואה/וודאות?
-
האם יש השמטה של תנאי מהותי/סיכון מרכזי? (עקרון “fair & balanced”)
-
האם מוצגים נתונים/גרפים/ביצועים? אם כן—האם יש הקשר, טווח זמן, תנאים, ומתודולוגיה?
-
האם יש עדויות/משפיענים/דירוג צד ג’? האם מוצגים גילויים נדרשים/יחסים מסחריים?
-
האם האזהרות והסייגים קריאים ובולטים, ולא “אותיות קטנות”?
-
האם נשמרו גרסאות, חומרים ותיעוד אישורים? (בהרבה מסגרות רגולטוריות זה קריטי.)
הערה חשובה: זה לא ייעוץ משפטי. בפיננסים תמיד כדאי לעשות מעבר מסודר עם יועמ״ש/קומפליינס לפי המדינה והרגולציה הרלוונטית.
פורמטים שמייצרים תוצאות הכי מהר (בפיננסים)
-
סרטון תדמית 60–90 שניות: “מה זה ולמה עכשיו”
-
3–5 סרטוני Short (10–20 שניות): יתרון אחד בכל סרטון
-
וידאו הדרכה/Onboarding: מפחית עומס שירות לקוחות (בנקאות/ביטוח)
-
וידאו למשקיעים: מיקוד בבעיה-פתרון-שוק-צוות (עם זהירות במספרים)
-
טבלת השוואה: סוגי סרטונים לפיננסים/מסחר/ביטוח/בנקאות
-
סוג הסרטון מטרה מרכזית אורך מומלץ מה חייב להופיע במסר סגנון מומלץ איפה משתמשים מוקשים נפוצים שצריך להיזהר מהם KPI עיקרי סרטון תדמית פיננסי (Brand/Trust) בניית אמון, יציבות, בידול 60–120 שנ׳ מי אתם, למה לסמוך, ערכים, שירות צילום + טקסטים נקיים + גרפיקה עדינה אתר, לינקדאין, מצגות, כנסים הבטחות “בטוח/מובטח”, סופרלטיבים בלי ביסוס זמן צפייה, לידים איכותיים סרטון מוצר/שירות (Explainer) להסביר מוצר מורכב בפשטות 45–90 שנ׳ בעיה→פתרון→איך עובד→למי מתאים→CTA Motion Graphics/UX demo דפי נחיתה, קמפיינים, SDR הצגה חלקית של תנאים, “קל מדי”, השמטת סייגים CTR, המרות סרטון אפליקציה/דיגיטל (UI Demo) להראות שימושיות וחוויית משתמש 30–75 שנ׳ 3–5 פעולות מרכזיות + תועלת הקלטת מסך/הדמיית UI + קריינות חנויות אפליקציות, סושיאל, אתר חשיפת מידע אישי, מסכים “מבטיחים” מדי התקנות, הרשמות סרטון שירות לקוחות/Onboarding להפחית עומס מוקדים, להגדיל שימוש 60–180 שנ׳ “כך עושים” בצעדים ברורים טון שירותי + גרפיקה תומכת מרכז עזרה, מיילים, בתוך המוצר עומס מידע, מונחים מקצועיים בלי הסבר ירידת פניות, Completion סרטון רגולציה/הסברה (Compliance/Education) שקיפות והסברה אחראית 60–150 שנ׳ הגדרות, סיכונים, תהליך, למי לפנות מינימליסטי, ברור, בלי “הייפ” אתר, דיוור, הדרכות אותיות קטנות, ניסוחים דו-משמעיים הבנה, אמון סרטון קמפיין קצר (Ads/Performance) לייצר פעולה מהירה (ליד/שיחה) 10–25 שנ׳ Hook + יתרון אחד + CTA קצר, חד, מותאם מובייל Meta/TikTok/YT FOMO אגרסיבי, הבטחות תשואה/אישור CPL/CPA סרטון למשקיעים/שותפים (IR/B2B) תמצות שוק+מוצר+הזדמנות 90–180 שנ׳ בעיה, פתרון, שוק, יתרון, צוות תדמית + נתונים “בזהירות” פגישות, דק, חדרי מידע נתונים בלי הקשר/טווח זמן, ניסוח “ודאי” פגישות המשך
רוצים סרטון פיננסי שמייצר אמון ומניע לפעולה—בלי הבטחות מסוכנות ובלי “אותיות קטנות”? דברו איתנו ב-VideoHead ונבנה לכם סרטון תדמית מדויק לבנקאות/ביטוח/מסחר, מותאם לקהל ולרגולציה. השאירו פרטים ונחזור אליכם לשיחת אפיון קצרה.
למה סרטון בתחום הפיננסים חייב להיראות “אמין” יותר מכל תחום אחר?
כי אתם מבקשים מהלקוח אמון בכסף, בפרטיות ובהחלטות חיים. סרטון פיננסי טוב לא “מוכר חלום” אלא מפשט את המוצר, מציג שקיפות, ומדגיש מה הלקוח מקבל בפועל. כשיש איזון בין קריאייטיב לדיוק—האמון עולה וההתנגדויות יורדות.
מה הדבר הכי מסוכן להגיד בסרטון מסחר/השקעות?
משפטים שמייצרים תחושת ודאות: “מובטח”, “בלי סיכון”, “תשואה בטוחה”, “רווח קל ומהיר”. גם אם הכוונה טובה, זה עלול להתפרש כהטעיה. במקום זאת מציגים תהליך, למי זה מתאים, ומה חשוב לבדוק לפני החלטה—בשפה ברורה ולא מאיימת.
איך משלבים סייגים/תנאים בלי להרוס את הקריאייטיב?
לא דוחפים “אותיות קטנות” בסוף. משלבים את ההקשר בתוך הסיפור: “בכפוף לתנאי הפוליסה”, “תלוי בפרופיל לקוח/אישור”, “הדוגמה להמחשה”. אפשר גם שכבת טקסט נקייה על המסך + עמוד נחיתה עם פירוט. ככה זה נשאר שיווקי וגם אחראי.
מה עדיף: צילום אמיתי או אנימציה (Motion Graphics) בפיננסים?
תלוי מטרה. לבניית אמון—צילום אנושי (מנהלים/נציגים/לקוחות) עובד מעולה. להסביר מוצר מורכב—Motion Graphics לרוב מנצח כי הוא מפשט ומדייק. בהרבה פרויקטים השילוב הכי חזק: צילום + שכבות גרפיקה שמסבירות את המסר בלי עומס.
אילו אלמנטים חייבים להיות בסרטון אפליקציה פיננסית כדי להגדיל הרשמות?
שלושה דברים: (1) להראות 3–5 פעולות שימושיות אמיתיות (לא “סיבוב באפליקציה”), (2) להדגיש תועלת ברורה בכל פעולה (חיסכון בזמן/שליטה/התראה), (3) CTA חד (“פתחו חשבון”, “קבעו שיחה”, “הורידו”). חשוב לעבוד עם UI דמה/מידע מטושטש כדי לשמור על פרטיות.
