כל עסק יכול להרים היום סרטון תדמית בעזרת כמה כלים בדפדפן, קל לשכוח שהקסם האמיתי לא נמצא בטכנולוגיה, אלא בדרך שבה משתמשים בה. הוובינר של אלון, יוצר ותיק שחי את הפוסט והקריאייטיב כבר עשרות שנים, חשף הצצה נדירה לאיך נראית עבודה יום יומית בעולם שבו בינה מלאכותית, מחוללי תמונות ווידאו, ודיפ־פייק פוגשים סטוריטלינג, היסטוריה וקליפ מוזיקה אחד מטורף.
זה לא עוד שיעור טכני על פיצ’רים, אלא מסע דרך תהליך עבודה מלא: מהתוסף הראשון בדפדפן, דרך "מסטר פרומפט" ענק שמנהל לו את כל הפריימים, ועד קליפ שלם שנעשה בלי יום צילום אחד, אבל נראה כמו הפקה גדולה עם תזמורת, מדבר ותיאטרון.
התוספים הקטנים שעושים את ההבדל הגדול
אלון מתחיל דווקא במקום הכי "יבש" לכאורה: הדפדפן. לפני מודלים, לפני וידאו, לפני כל דבר אחר – הוא בונה סביבת עבודה. Grammarly בודק לו אנגלית, Sider חי על הדפדפן ופותח דלת לעשרות מודלים במקביל, ותוסף כמו Image Downloader מאפשר להוריד עשרות תמונות מפרצוף אחד בלחיצה.
הגישה כאן מאוד פרקטית: אם צריך לבנות דמות שמתאימה למודל, הוא יחפש בגוגל פרצוף מסוים, יוריד בבת אחת עשרות וריאציות, ויזין אותן אל תוך עולם האימון. זה לא "פינוק טכני" אלא קיצור דרך משמעותי שמאפשר להגיע מהר מאוד לנקודת ההתחלה היצירתית.
סיידר, פרפלקסיטי והשילוב בין מודלים
אחד הכלים המרכזיים בתהליך שהוא מתאר הוא Sider – שכבת על שמאפשרת לו לעבוד עם כמה מודלים במקביל, להשוות תשובות, לתרגם דפים בשפות שהוא לא שולט בהן ולנהל פרויקטים שלמים מתוך הטאב בדפדפן.
לצדו עומד פרפלקסיטי, שכבר מזמן החליף אצלו את גוגל לחיפושים רציניים. היתרון שלו הוא בשילוב בין AI לבין רפרנסים אמיתיים: כל תשובה מגובה בלינקים, צילומי מסך, מקורות. כשאלון צריך למצוא בגדים של חקלאים מהמאה ה־19 או דימויים של רוטשילד, אלו לא "המצאות" של מודל – אלו אסמכתאות שהוא יכול לבנות עליהן סצנה שלמה.
מסטר פרומפט: לכתוב פעם אחת, ליהנות כל הפרויקט
אחת הנקודות המרתקות בתמלול היא הדרך שבה אלון עובד עם "מסטר פרומפט" – פרומפט מפלצתי, ארוך, שהוא בנה לאורך זמן: חלק ממנו נגנב מ־PDFים, חלק מלימוד עצמי, חלק מנסיון.
הפרומפט הזה מגדיר למודל:
-
מי הוא (למשל Stable Diffusion או Flux),
-
איך נראית "נוסחה" לתמונה,
-
אילו פרמטרים חייבים להיות בכל פריים – סטייל, תאורה, קומפוזיציה, רקע, עומק שדה ועוד.
בכל פעם שהוא מתחיל פרויקט חדש, הוא פותח שיחה חדשה, מדביק את המסטר פרומפט, נותן למודל להכיר את "החוקים", ורק אז מתחיל לדבר על רעיונות. ככה נולדת תמונה של חתול על האייפל, עיר הרוסה בעזה, או סצנה היסטורית מתוחכמת שנראית כאילו נשלפה מאיזו ארכיון קולנועי ישן – והכול בשפה עקבית, מוכרת, שחוסכת מאות ניסויים.
ממחקר חזותי לדמות קבועה – ולבניית עולם שלם
כאן נכנס העניין של מודלים מאומנים ודמויות קבועות. אלון מסביר איך פעם היה צריך לאמן מודל עם עשרות ומאות תמונות כדי לקבל דמות עקבית, וכמה קשה היה להגיע לתוצאה טובה. היום, במקומות כמו Krea, Prefig ואחרים, התהליך נהיה קצר וחכם יותר, והתוצאה מדויקת בהרבה.
הוא נותן דוגמה יפה: מתחילים מתמונה קיימת של אישה שיושבת בבית קפה, מעבירים אותה דרך תיאור פרומפט, מריצים שוב ושוב על מודלים שונים, משנים תאורה, בגד, רקע – ובשלב הבא הופכים אותה לדמות קבועה. את אותה דמות אפשר להלביש בבגדים היסטוריים, לשתול בה סטייל ישראלי, לשים אותה ברחוב ביפו של סוף המאה ה־19 או לשלב אותה בסרטי תדמית מודרניים שמחברים בין עבר והווה.
Spaces: כשפרויקט נהיה "חדר עריכה" חי
אחד השינויים הכי גדולים שהוא מתאר הוא המעבר לעבוד עם Spaces בפריפיק. במקום אינסוף פריימים שנעלמים בתחתית ההיסטוריה של האתר, הוא מקבל מרחב אחד לכל פרויקט, שכולל:
-
גנרטורים של תמונות,
-
מודלים של עריכה,
-
חיבור בין תמונות לוידאו,
-
מעקב אחרי גרסאות ותיקונים.
כך הוא יכול להתחיל מתמונה בודדת, להפוך אותה לסיקוונס, לייצר לונג שוט, קלוז אפ, מעבר בין לוקיישנים, וכל זה תוך שמירה על דמות עקבית, בגדים ורקע. זה כבר לא "עוד פריים גנרי" אלא שוט בסרט, כזה שיכול להיות חלק מ־סרט תדמיתי מורכב או קליפ מוזיקה שלם.
בין היסטוריה, דיפ־פייק והשרוף
אולי הקטע הכי מטלטל בתמלול הוא כשהוא מספר על פרויקטים היסטוריים ועל הקליפ ל"השרוף". מצד אחד, הוא משחזר דמויות כמו לבונטין ורוטשילד – מתמונה שחור לבן אחת לתוך סצנות שלמות: נותנים מכתב, יושבים ליד שולחן, מסתובבים בשדה. מצד שני, הוא לוקח דמות כמו חיים צינוביץ' ("השרוף") ויוצר ממנו קליפ שבו אין פריים אחד מצולם.
הוא מפריד את הסאונד לגמרי דרך כלים כמו GAudio וסונו, מוציא תווי שירה וגיטרה, ואז בונה סיקוונסים שלמים שבהם הגוף, הפנים והתזמורת עובדים בסינק מרשים. כאן הדיפ־פייק כבר לא "בדיחה" טכנולוגית, אלא כלי הפקה לגיטימי – עם שאלות כבדות של אתיקה, זכויות יוצרים ואחריות, שהוא לא מתחמק מלהעלות.
מה AI עושה לעולם התדמיות של עסקים?
מאחורי כל זה מסתתרת שאלה עסקית ברורה: מה המשמעות של כל המהפכה הזו לעולם של סרטון תדמית באנגלית, לקמפיינים גלובליים, להצגות משקיעים, למיתוג מקומי ובינלאומי?
הגישה שעולה מהוובינר היא לא "AI במקום בני אדם", אלא AI כמכפיל כוח. הכלים מאפשרים:
-
לייצר וריאציות במהירות,
-
לבדוק סטיילים שונים,
-
להתאים מסרים לקהלים שונים,
-
לשלב אלמנטים היסטוריים, דוקומנטריים ודמיוניים באותה נשימה.
עסק שרוצה היום לפנות לחו"ל יכול לבנות נראטיב מקומי חזק, ואז לתרגם אותו לשווקים אחרים – עם ויזואליות מותאמת, שפה קולחת ודמויות שמרגישות אותנטיות גם מעבר לים.
ומה לגבי תקציבים?
כאן מתעוררת שאלה נוספת: איך כל זה משפיע על תפיסת סרטון תדמית מחיר מצד הלקוח? מצד אחד, ברור שאפשר לחסוך: פחות ימי צילום, פחות לוקיישנים פיזיים, פחות צוות בשטח. מצד שני, זמן קריאייטיב, תכנון, ניסוי וטעייה ורכישת מנויים לכלים שונים – הם לא "בחינם".
אלון למעשה מציע דרך חדשה לחשוב על תקציב: במקום לשלם רק על "יום צילום", משלמים על בניית עולם. על אימון דמות, יצירת שפה ויזואלית, תכנון מסע שלם של תמונות ופריימים. זה מודל שמתאים במיוחד לפרויקטים שבהם אותו נכס וידאו צריך לשרת אתר, סושיאל, מצגות, אולי גם סרטון תדמית נוסף בעתיד שיבנה על אותה שפה.
העתיד: לאיזה כיוון זה הולך?
אם יש מסר מרכזי שעובר לאורך כל התמלול, הוא פשוט: הכלים משתנים כל הזמן, אבל מה שלא משתנה הוא הצורך להבין סיפור, קומפוזיציה, קצב ורגש. מודלים יבואו וילכו, מנויים יעברו מפלטפורמה לפלטפורמה, אבל מי שיודע לחבר בין אדם, מותג וסיפור – ימשיך להוביל.
בעידן שבו כל אחד יכול לפתוח מחולל ולהוציא פריים יפה, ההבדל האמיתי יהיה בין מי שמייצר תמונה מקרית, לבין מי שבונה תהליך מסודר שמסתיים ב־סרטי תדמית שעובדים, נוגעים, ומייצרים שינוי אמיתי בתדמית ובתוצאות העסקיות.
לסיכום:
| נושא מרכזי | מה קורה בפועל מאחורי הקלעים | הערך הייחודי של היוצר | מה אפשר ללמוד מזה לעסק שלך |
|---|---|---|---|
| שילוב AI בתהליך היצירתי | עבודה עם מחוללי תמונה, טקסט ו־וידאו כדי לפתח שוטים, עולמות ודמויות | חיבור בין ידע קולנועי לבין כלים טכנולוגיים | להשתמש ב־AI כמאיץ רעיונות, לא כתחליף ליצירתיות |
| דיפ־פייק כדלת לסיפור חדש | יצירת דמויות, שחזור היסטורי וחיבור סצנות שלא צולמו במציאות | שליטה נרטיבית מלאה בלי הגבלות לוקיישן, לוח זמנים או קאסט | לחשוב במונחים של “מה הסיפור שאני רוצה” ולא “מה אפשר לצלם” |
| עבודה רב־פלטפורמית עם כמה כלים | קפיצה בין Prefig, Krea, OpenArt, כלים סיניים ועוד כדי להשיג את התוצאה המדויקת | הבנה לעומק של החוזקות והחולשות של כל מודל וכל פלטפורמה | לא להינעל על כלי אחד, אלא לבחור כלי לפי מטרה ותוצר רצוי |
| אתיקה, אותנטיות והחלטות קריאייטיב | ניהול קו דק בין שימוש בדיפ־פייק, דמויות אמיתיות וסיפורים רגשיים | אחריות על איך התוכן משפיע על קהל ועל המותג | להגדיר גבולות מראש: מה עושים עם AI ומה “לא חוצים” בשם הוויראליות |
מה ההבדל בין סרטון תדמית "קלאסי" לבין סרטון תדמית שנוצר בעזרת AI?
סרטון תדמית קלאסי נשען על יום צילום, לוקיישנים, צוות מלא ושחקנים. סרטון תדמית בעזרת AI משתמש במודלים גנרטיביים לתמונות, וידאו וקול, כך שאפשר לייצר עולמות, דמויות וסטים בלי לצלם בפועל. מבחינת הצופה, אם עובדים נכון, שני סרטי התדמית יכולים להיראות באותה רמת איכות, אבל סרטון AI מאפשר יותר וריאציות, ניסוי וטעייה מהירה ולעיתים גם חיסכון בעלויות.
איך לקבוע תקציב חכם ולחשב סרטון תדמית מחיר בלי לפגוע באיכות?
כדי להבין סרטון תדמית מחיר צריך לפרק את הפרויקט לרכיבים: קונספט ותסריט, יום צילום או יצירה ב־AI, עריכה, אנימציה, מוזיקה וקריינות. אפשר להתחיל מחבילה בסיסית ולהוסיף שכבות לפי היעדים: מיתוג, לידים, גיוס עובדים וכו'. גם כשמשלבים בינה מלאכותית, חשוב לשמור על ליבה מקצועית אנושית שתוודא שהסרט משרת את האסטרטגיה ולא רק "נראה יפה".
מתי כדאי להשקיע דווקא בסרטון תדמית באנגלית לעסק ישראלי?
סרטון תדמית באנגלית מומלץ כשקהל היעד שלך הוא משקיעים מחו"ל, לקוחות גלובליים, שותפים אסטרטגיים או ועידות בינלאומיות. במקום להסתמך על כתוביות או תרגום גס, סרטון תדמית באנגלית מאפשר ניסוח מדויק של המסר בתרבות הנכונה, עם קריינות מתאימה. אפשר להיעזר ב־AI לתרגום ראשוני, אבל את הטקסט הסופי תמיד כדאי להעביר עין אנושית מקצועית.
האם AI יכול להחליף לגמרי צוות קריאייטיב בהפקת סרטי תדמית?
בינה מלאכותית מעולה בלעזור לחקור, לסכם, להציע רעיונות ולייצר ויז'ואלים, אבל היא עדיין לא מחליפה חשיבה אסטרטגית, הבנה עמוקה של מותג ורגישות אנושית. סרטי תדמית טובים נשענים על סיפור, טון רגשי מדויק והיכרות עם קהל היעד. AI הוא טורבו בצד הביצוע והווריאציות, אבל הקריאייטיב, ההחלטות והדיוק של סרט תדמיתי מצליח עדיין מגיעים מבני אד
מה הצעד הראשון לעסק שרוצה סרט תדמית מבוסס AI ולא יודע מאיפה להתחיל?
הצעד הראשון הוא לא כלי אלא מיקוד: להגדיר למה צריך סרטון תדמית, מי הקהל, ומה פעולה אחת שהצופה צריך לעשות בסיום. אחרי זה בוחרים שותף מקצועי שמבין גם בהפקה "קלאסית" וגם בכלי AI, ויחד בונים קונספט. משם אפשר להחליט איזה חלק יצולם, מה ייווצר בבינה מלאכותית, ומה התקציב המתאים, כך שהטכנולוגיה תשרת את המטרה העסקית ולא להפך.

